יעוץ והדרכה בישומי מחשב

מלכודות בקבלת החלטות >

קבלת החלטות עומדת בליבה של תפקיד ניהולי באשר הוא.
עצם קבלת ההחלטה הוא תהליך מורכב שעלול להשתבש כתוצאה ממספר “מלכודות”. משמעות ה”שיבוש” פגיעה באיכות ההחלטה וגביית “מחיר” אנושי, ארגוני, ניהולי ו/או כספי כואב.
חשוב להכיר את המלכודות האלה, כדי להתמודד עמן.
שימו לב, בניגוד למה שנהוג לומר, אין הכוונה להימנעות משיקולים רגשיים בקבלת החלטות.
היומרה הזאת היא אשליה. שיקולים רגשיים קיימים ומשפיעים, לעיתים בעצמה רבה, על החלטות. עלינו להיות מודעים לכך: הפתרון איננו ב”חסימה” חסרת שחר של ה”רגש” כי אם במודעות למקום של הרגש, כמרכיב מבורך ולגיטימי בעשייה הניהולית בכלל ובקבלת החלטות בפרט.
ניהול הוא הרי במידה רבה ניהול של מוטיבציות, של המפגש בין דרישות, ציפיות ורצונות, של “משק אנרגיה” אישי או צוותי. לכל אלה משמעות רגשית מובהקת.

שבע מלכודות משבשות / מעוותות החלטות:

אף מלכודת איננה “סתמית” או “זניחה”. לכל אחת פוטנציאל של נזק בעת קבלת החלטה וכל אחת ראויה לתשומת לב וכובד ראש.

1- מלכודת לא “מתוחכמת” לכאורה אבל מזיקה ביותר: בסיס נתונים / מידע לא מספיק איכותי. (כל החלטה נשענת על בסיס נתונים / מידע מסוים).
ארבעה קריטריונים מגדירים “מידע איכותי” בהקשר זה: רלבנטיות להחלטה, דיוק, עדכניות, מינון סביר (לא מחקר אקדמי ולא הימור פרוע).
כאשר בסיס הנתונים התומך בהחלטה אינו עומד באחד הקריטריונים, צפויה פגיעה באיכות ההחלטה.

2- השפעת ה”שוטף” (המתחפש לעיתים קרובות ל”עומס יתר”): כשמו הוא, השוטף גורם לטשטוש, לבלבול, להצפה, לאובדן התמצאות… לכל אלה פוטנציאל שלילי ברור על איכות ההחלטות המתקבלות בתנאי “צונאמי”.

3- שגרה הגורמת לשאננות, לאשליה שעולם כמנהגו נוהג, לפגיעה בערנות.

4- קיבעון מחשבתי (בן דוד של שגרה), חשיבה שבלונית, “מה שהיה הוא מה שיהיה”, במחיר של סגירות, פסילת ערוצי חשיבה מקוריים או כאלה שיוצאים מחוץ לקופסה.

5- היצמדות להחלטה קודמת מתוך ניסיון “להצדיק השקעה” עד כה…”אוטוטו יהיה טוב…”.

6- מלכודת ערמומית במיוחד: הצלחות עבר, אשר עלולות לגרום לסינוור, לאופוריה, לביטחון מופרז.

7- אגו במינון מוגזם: הרי אגו הוא דבר מבורך, הוא מניע אותנו, דוחף אותנו, מאתגר אותנו. אבל בניהול כמו בבישול, הכל עניין של מינון. כשהאגו תופש מקום מוגזם, איכות ההחלטות נפגמת.
אלה ביטויים שעלולים להעיד על קיומו של אגו בנפח לא בריא: “אני (אדם או גוף) יודע (בין השורות: “הכי טוב…”), “אני צודק” (בין השורות: “כרגיל…”) , “קטן עלי”.

עד כאן המלכודות….אבל יש גם חדשות טובות! מצוינות אפילו…
ניתן למזער באופן דרסטי את הנזק מהמלכודות האלה.
לשם כך אנחנו יכולים לגייס ארבעה חברים שהוכיחו את עצמם:
- מודעות (עצם המודעות שלנו לקיומן של המלכודות כבר משמשת מעין מעקה בטיחות).
- שיתוף אחרים (יכולים להעיר, להאיר, להזהיר, להציף). שני אנשים (ועל אחת כמה וכמה יותר משניים) יפלו קורבן לאותה מלכודת בדיוק באותה עת, נמוך יחסית. על ידי שיתוף אחרים, אנחנו בעצם מגייסים עוזרים נאמנים לזיהוי מלכודות שעלולות להשפיע, או כבר משפיעות על שיקול הדעת שלנו.
- אימוץ גישה מעשית של שיפור מתמיד על ידי הפעלת מנגנונים סדורים ושיטתיים לבקרה והערכה, שנועדו לחולל למידה מתמשכת ולהפוך את המערכת שלנו ליותר ויותר חכמה, יותר ויותר מוגנת מפני מלכודות משבשות החלטות.
- גם אימוץ “תודעת המתלמד” (מושג הלקוח מהתרבות היפנית) עוזר. פרוש הדבר שאני ניגש לכל דבר ועניין, גם (במיוחד!!) אם מוכר היטב, בגישה רעננה, “לא יודעת”, בוחנת, פתוחה וחשוב מכל, צנועה.

אתם מוזמנים להשתמש ולתרגל!